בג"ץ יקבע: זוג אבות יוכרו כהורים בישראל?

3 פברואר

לאחר הליך פונדקאי בארה"ב, אישר צו אמריקני כי אילן ואלון טבק-אבירם הם הורי הילדה. משרד הפנים סירב לרשום את שניהם כהורים ביולוגיים, ומחר יתקיים דיון ראשון בבג"ץ

 להמשך הכתבה באתר ynet—>

הומואים, אל תוותרו על החלום להיות הורים

31 ינואר

עברו דרך חתחתים בדרך לאלה. דר אילן טבק אבירם - צילום ביתי

עשרות זוגות לקראת הורות נתקלו בשבועות האחרונים בתמרור עצור במסע שלהם, נוכח התקנה החדשה בהודו המונעת מגברים גאים ומיחידים לבצע את ההליך במדינה שהייתה עד היום לפופולארית ביותר בקרב רבים. ד"ר אילן טבק-אבירם, פסיכולוג קליני ואב גאה, קורא להם לא לוותר

להמשך הכתבה באתר מאקו —>

כנס הפונדקאות הבינלאומי הראשון 2013

24 ינואר

stacks_image_1704

כנס הפונדקאות הבינלאומי בישראל מטעם Men Having Babies יתקיים בין ה-14 ל-16 בפברואר, 2013!

אנחנו גאים להציג לראשונה את כנס הפונדקאות הבינלאומי בישראל, בשיתוף עם המרכז הגאה בתל אביב. התוכנית שתתפרש לאורך שלושה ימים תהיה הכנס הממוקד וממצה ביותר שנערך אי פעם בארץ בנושא הפונדקאות, והיא מבוססת על המודל המצליח של ארועים דומים שהופקו בשנים האחרונות בארה"ב ואירופה.

לעמוד האירוע לחצו כאן —>

קנזס: תרם זרע לזוג לסביות – ונדרש לשלם מזונות

17 ינואר

רק תרמתי חומר גנטי – מורוטה צילום אימג'בנק  - Gettyimages

ויליאם מורוטה מהבירה טופיקה לא חשב שזה קורה לו: לפני כשלוש שנים תרם זרע לזוג לסביות. כעת השתיים נפרדו, ואחת האמהות חלתה ואיבדה את היכולת לעבוד ולהשתכר – ולפיכך פנתה לסיוע המדינה. המדינה, שלא מכירה בזוגיות בין בני אותו מין, הורתה למורוטה לשלם 6,000 דולר מזונות. הסיבה: התרומה לא נעשתה דרך בנק זרע או רופא. מורוטה: "לא אתן למדינה לעשוק אותי"

 להמשך הכתבה באתר מאקו —>

בחירות 2013: אילו מפלגות בעד נישואים חד-מיניים ומי מתנגד?

10 ינואר

מתכוננים ליום הבוחר צילום חדשות ערוץ 2

לקראת הבחירות בדקנו מה חושבים המועמדים לכנסת על נישואים חד-מיניים: איזו מפלגה מתנגדת, איזו מפלגה תפעל לאפשר תהליך פונדקאות עבוד הומואים ולסביות – ומי בכלל לא הציג עמדה? פרויקט מיוחד

 להמשך הכתבה באתר מאקו —>

צרפת: התינוק הראשון שנולד ב-2013 – בן לזוג לסביות

4 ינואר

מוד ודלפין מהקומונה מולן עם בנן סשה  צילום מסך מאתר עיתון לה מונטאז

ויוה לה פראנס: ב-1 בינואר, דקה לאחר חצות, נולד התינוק סשה לזוג האמהות המאושרות מוד ודלפין ממחוז אלייה שבחבל אוברן במרכז צרפת והפך לתינוק הראשון שנולד בשנת 2013. לפי שעה מכיר החוק הצרפתי רק באם הביולוגית, מוד, כאמו של סשה, אולם הדבר צפוי להשתנות עוד החודש, כאשר החוק לשוויון בנישואים של הנשיא פרנסואה הולנד יאושר בפרלמנט

 להמשך הכתבה באתר מאקו—>

סקר פונדקאות למשוב על ספקי שרות וביקוש לתוכניות להורים / הורים לעתיד

27 דצמבר

men having babies. picture from google

האם יש לכם ילדים מפונדקאות? האם לא תסכימו שחשוב שיהיה להורים מיועדים יותר מידע בלתי תלוי על הסוכנויות והמרפאות איתם הם שוקלים לעבוד? ומי לא יסכים שצריך יותר שקיפות ואפילו תחרותיות בענף שיכולים לתרום למחירים יותר סבירים?

ובכן זה בדיוק המטרה של הסקרים שלנו! עם מאות הורים והורים מיועדים מכל העולם שכבר מילאו סקרי משוב כאן, הלוח שלנו כבר כולל מידע רב על עשרות סוכנויות ומרפאות. הנתונים כוללים משוב על עלויות אמיתיות של התהליך, כמה נסיונות לקח להורים עד שהצליחו עם המרפאה איתה עבדו, כמה זמן לקח כל התהליך, והרבה יותר. האם תוכלו להקדיש מספר דקות למלא שאלון ולעזור לנו לשפר את המידע?

לתוצאות הסקר באתר menhavingbabies.org —>

פרופ' רולידר בשיחה על הורות אחרת

20 דצמבר

פרופ' עמוס רולידר - הורות היא מקצועלפני שנתחיל, שיהיה ברור: על פי פרופ' עמוס רולידר, מומחה להבנה ולחקר קשיי התנהגות של ילדים בסביבות חינוכיות, לא משנה מהו המודל המשפחתי, הורות זה הורות זה הורות!

בין אם מדובר בהורים נשואים, בין אם בהורות משותפת, הורות אחרת ללא זוגיות ובין אם במשפחות חד הוריות, באימוץ וכדומה – המחויבות ההורית היא מעל הכל.

לדברי פרופ' רולידר שנפגש, מטפל, מייעץ ומרצה בפני הורים מדי יום, יש מספר מילות מפתח בכל הנוגע לגידול ולחינוך ילדים: עקביות, תאום, יציבות ותמיכה הדדית בין שני ההורים.

להמשך הראיון באתר בייבי לי —>

ישראלי בפרלמנט הצרפתי: פונדקאות להומואים

13 דצמבר

ערן - ז'אן-לואי ועילי גבריאל. הפעוט רשום כתייר ואמור לצאת מהמדינה כל שלושה חודשים צילום Fredou Opplertצרפת סוערת סביב הצעת חוק שתאפשר נישואים חד-מיניים ואימוץ לזוגות הומוסקסואליים. ערן, ישראלי-צרפתי, מגדל עם בן זוגו את בנם, עילי גבריאל, שילדה פונדקאית בהודו ולכן לא מוכר כאזרח צרפת. בראיון ל-ynet הוא מסביר: החוק אבסורדי, אומרים לנו 'תתחתנו, אבל אל תתרבו'

להמשך הכתבה באתר ynet —>

אמא אבאז – פרק שלישי | עולמות נפגשים

10 דצמבר

209519_540990775912325_1089329552_o

לצפייה בפרקי הסדרה ב-YNET —>

בדירה קטנה ביפו, בין סמטאות שוקקים וצריחי המסגדים, נוצר בפרק זה מפגש מורכב בין עולמות שונים המחפשים דרך ליצור דיאלוג למען חיים בשיתוף פעולה, הקשבה והבנה.

כמו במפגש בין העמים בעיר המעורבת, גם בדירה הזו עולמות שונים נפגשים: עולם התינוק עול הימים עם עולמם של שלושת הוריו, המנסים, כל אחד בדרכו, לקרוא אותו ולהרגיעו; עולם הרווקות עם העולם החדש של ההורות; עולם "נשי" עם עולם "גברי", "הומוסקסואלי"; עולם ה"לבד" עם עולם ה"ביחד". עולמות נפגשים, עיתים מתנגשים, עיתים מתרחבים כדי להכיל או לפנות מרחב זה לזה.

לא משנה כמה מתכוננים לשינוי הדרמטי הזה בחיים, מתוך קריאה, במפגשים עם חברים מהקהילה, בשיחות אישיות עם המטפל או בקבוצות הכנה לקראת הורות משותפת – לא ניתן למנוע את הטלטלה העזה הפוגשת את טליה, בימים הראשונים של המעבר מחיי רווקות כאישה חזקה ועצמאית. " את כבר לא לבד… הימים האלה נגמרו…" מסכם לה זאת סמי.

ומצד שני הוא וארז, כל אחד לחוד וביחד, עוברים גם הם ממציאות החיים כזוג גייז בבועה התל-אביבית, לעולם של הורות, של משפחה, של הורות משותפת. "בחרת להביא ילד עם אישה" מסכם זאת שוב סמי, בהתרסה קלה.

החלום ה"רומנטי" על המשפחה המורכבת והמאוחדת, המסתדרת נפלא ומגדלת יחדיו את היילוד המופלא, באהבה ושמחה – כמו מתחלף בסדרת דרמות והתרסות הדדיות, בקשיים להתעורר בלילה, בחוסר הסכמה בהבנת הבכי וצרכי הילד ובהבדלי סגנון אישי הבאים לביטוי בקבלת החלטות, האם נכון להיעזר במוצץ, למשל.

האינטימיות, הנבנית והולכת בין האם לזוג האבות הגאים השותפים להורות, אף כי לא בחרו זה בזה כבני זוג וגם אם אולי נראה היה מלכתחילה, שלא יידרשו כלל להתמודד עם סוגיית האינטימיות, בהסדר הורות שכזה – היא אולי הסוגיה המאתגרת המרכזית ביותר במסע המשותף הזה, שעלולה להתפספס ולייצר מתחים ומריבות רבות מנשוא, אם לא מקבלים הכנה מתאימה. סוגיה שחשוב לתת עליה את הדעת ולהשקיע בבנייתה ברגישות והתמדה.

אם עד כה יכלו האם הרווקה או זוג הגייז – להימלט, להימנע או למתן את עוצמת האינטימיות ביחסים השונים שיצרו בחייהם, – הורות בכלל, ועל אחת כמה וכמה הורות משותפת, כמו מכריחה להעמיק את הקשר ביניהם ולהעלות את סף הפגיעות והפתיחות של כל אחד מהם.

מעבר כזה, מפגיש כל אחד מהם עם נושאים עמוקים לא פתורים, מציף אותם וחושף אותם לאור ולשאר השותפים, ברצונם או שלא ברצונם. נושאים אישיים ואולי חבויים, כחרדות לסוגיהן, כעסים, בושה, היפוכונדריה, קושי להתמודד עם אתגרים חדשים, קשיים במפגש עם המין השני, קושי בקבלת עזרה וסיוע, קושי בהכנסת אחרים למרחב חיינו, ועוד – עולים ביתר שאת מעל לפני השטח ותובעים את פתרונם, תוך שהם הופכים לנחלת הכלל. בלי סודות…

רגישויות אופייניות כמו "תפסיק לקרוא לי מאמי, וכפרה ונשמה וכל המושגים השתלטניים האלה" שמטיחה טליה, או "היא לוקחת לנו את הילד, אני ידעתי שזה מה שיקרה" אותה מביא סמי, משקפים את החרדות והסוגיות המעסיקות את כל אחד מהצדדים בשותפות.

ובצד האתגרים, הקשיים והמעברים הדרמטיים, יש איזה קסם במבנה ההורי החדשני והמורכב הזה, אותו מיטיבה טליה לבטא בשפתה: "אתם הורסים לי, ומציצים לי ומחטטים לי וערומים, ואני יכולה לסבול את זה, באמת, כי אתם מקסימים גם, ואתם דואגים לי ומבשלים. ואני מתה מפחד להישאר עם הלל בלעדיכם. אני צריכה אתכם, באמת."

היכולת להכיר בקשיים שעולים, לתת להם ביטוי ומקום, לשתף זה את זה בהם ולבנות את היכולת הפנימית להכיל ולקבל את השונות והייחודיות של כל האחרים תוך זיהוי המשותף והמאחד – הם היסודות היציבים עליהם נבנית לנגד עינינו, המשפחה המורכבת הזו. "זה קשה לי, קשה לי להודות בזה בפני עצמי וגם בפניכם. קשה לי", מודה טליה ובה בעת מאשרת לאבות את נחיצותם ואת מקומם בעולמה ובהורות המשותפת לבנם, הנרקמת והולכת ביניהם.

הורות משותפת היא כמו מעבדה ובית ספר ליחסים – עם עצמנו, עם הילד, בין ההורים (כל צמד לחוד וכולם ביחד), עם המשפחה הרחבה, עם העולם. תהליך ומסע לתוך עצמנו וביננו. תהליך מעודן ורגיש המבקש תשומת לב, למידה ויישום של כלים לתקשורת בונה ופתרון בעיות, אותם ניתן לרכוש לפני ותוך כדי השלבים השונים של המסע ולהתאמן בליישם אותם תוך כדי תנועה.

 לצפייה בפרקי הסדרה ב-YNET —>

כתבה: ויקי שול, משפחות הקשת. מטפלת משפחתית ומאמנת להקשבה ותקשורת.

מלווה אישית ומנחה קבוצות לקראת הורות גאה ואלטרנטיבית לסוגיה, בכלל זה לקראת הורות משותפת.

אמא ואבאז' פרק ראשון – אז אנחנו משפחה או לא משפחה?

9 דצמבר

אמא ואבאז - הוט בידור ישראלי

אתר משפחות הקשת גאה להציג מחשבות ונקודות מרכזיות מתוך הפרקים של "אמא ואבאז'" שעלתה בהוט ומשודרת בימי חמישי, 22:30 HOT3

בסימן טוב ובמזל טוב נולדה לאבנר ברנהיימר, אורי סלעי וטמירה ירדני סדרה מהחיים, המגוללת את סיפורם של טליה, ארז וסמי, זוג אבות ואמא אחת, הורים בהורות משותפת, המביאים יחדיו אל העולם בן זכר.

הורות משותפת, ללא זוגיות, היא מבנה משפחתי חדשני, הנעשה רווח יותר ויותר בארץ ובעולם כולו. הורות שכזו בין אמא סטרייטית או לסבית לבין אבא או זוג אבות הומואים, מעלה שאלות רבות, מהן חוזרות ואופייניות, משותפות לכולם בתהליך ומהן יותר אישיות וספציפיות. הפחדים, חוסר הידע, היעדר הניסיון והמוכנות ועוד מגוון נושאים, מביאים את ההורים העתידיים להשקיע מחשבה רבה לקראת ותוך כדי התהליך, בשלביו השונים. הסדרה מעלה שאלות רבות שכאלה ומאפשרת בכך כמו הצצה אל העתיד, עבור הורים בפוטנציה והיכרות עם התהליך לכל המתעניינים במבנים משפחתיים גאים ואלטרנטיביים.

לצפייה בפרק הראשון של הסידרה לחצו כאן —>

אז איך בכלל מתקיימת הורות משותפת, ועוד עם שני אבות?

"יש זרע אחד וביצית אחת. ועד כמה שאני יודעת חשבון, אחד ועוד אחד לא שווה שלוש…" מקשה הפקידה בקבלה בביה"ח ליולדות, ועל כן צמידים לחדר לידה יש רק שניים, לאמא ולאבא, לא לשני אבות.

ומה אם אצלם יש דווקא שניים? האם יש גם לאב השני מקום במרשם הילוד? בחדר הלידה?

בהחלטות במהלך הלידה? האם זה חשוב מי אבא ביולוגי ומי הוא פשוט אבא? אבא ואבא…

כל זה מעורר את הכאב המוכר כל כך בקהילה הגאה, של המפגש עם הבירוקרטיה, הטפסים, האטימות. עם תחושת השונות המעוררת כעס ורצון להילחם בפקידות, בממסד.

אבל "זה לא הזמן לעשות מצעדי גאווה עכשיו" אומרת האם היולדת בדרך לחדר הלידה.

ואולי זה דווקא כן?

נכנסתי להיריון ו"זהו, עכשיו אני תקועה איתם", מסננת טליה באזני המיילדת. "חתיכת תיק למי שבסך הכל רצתה ילד". ואילו המיילדת מרגיעה בהבנה ומספרת "ראיתי כאן כבר לא מעט נשים עם סידור כמו שלך, פלוס מינוס הומו. הם תמיד באו עם אמא או עם אחות, או חברה טובה. את באת איתם. נראה לי שאת רצית יותר – רצית משפחה".

אז מי באמת המשפחה שלה כעת? אמה ואחותה או צמד האבות שמלווים אותה בלידה?

ומי המשפחה שלהם? משפחות המוצא? החברה מהקהילה? האמא הסטרייטית שבחרו?

ואיך בכלל הופכים פתאם לאמא, לאבא, למשפחה? "לא זכור לי שהתחתנו" מסנן האב לעומת היולדת ו"אנחנו לא משפחה" מטיחה האם לעומתם "לפי חוזה אין להם שום מילה עד הלידה, אין להם זכות על הגוף שלי".

ואילו זכויות יש להם?

המתח עולה לאור הסוגיה של מי פנוי לתמוך ובמי דרוש לתמוך. ביולדת? באבא או באבא?

"לאן חשבת לברוח, לאן?" שואל סמי את ארז המתקשה להתמודד בסיטואציה.

"רחוק…" הוא עונה.

כי לא קל גם לאבות לעמוד במתח.

ומה יעשו הם עם הפחד? עם החששות לקראת הלידה? במהלכה? או אחריה?

כי בתמונה האידאלית כמו מובן מאליו שמרגישים חיבור אל הילוד כשמחזיקים אותו לראשונה אחרי הלידה. האם זה באמת אוטנטי שכולם יתפעלו ממנו ויאמרו "איזה מתוק"?

או אולי טבעי דווקא לאמר "איכך… דוחה ", למראיהו.

אך מי יעז?

ואולי שאלת השאלות האופיינית כל כך למשפחה בכלל ולאבות בפרט, אחרי הלידה – למי דומה הילד. "מה יש לו תלתלים? ממי יש לו תלתלים?" תוהה ארז והחששות ניכרות על פניו.

האם הוא באמת שלי? שלנו? של מי אתה, ילד? מי המשפחה שלך?

הורות בכלל והורות משותפת בין אם יחידה לזוג אבות, בפרט, מעלה ומעצימה את נושא המשפחתיות והשייכות. אם בהורות הטרוסקסואלית המעבר מתחיל עם מיסוד הזוגיות בדרך זו או אחרת, המבשר מעבר משייכות למשפחת המוצא לעבר יצירת גרעין זוגי אוטונומי ונפרד ואחריו משפחה גרעינית חדשה – הרי שבהורות משותפת האתגר גדול עוד יותר. אין לנו שלב הכנה של זוגיות מתהווה היוצרת נפרדות ברורה יותר. המשפחה הרחבה נפגשת עם תהליך ההיפרדות רק במעבר להורות, תוך כדי הסתגלות למבנה משפחתי חדשני שהוא לרוב גם לא מוכר להם ואולי אף לא קביל בעיניהם.

אימהות יחידנית של אימהות חד הוריות מבחירה, הופכת אט אט למבנה משפחתי יותר שכיח ומוכר. אך אימהות בשותפות? עם אב הומוסקסואל? ועוד עם זוג אבות שכאלה?

ואילו במשפחות של האבות זו לעיתים בכלל עליית מדרגה בתהליך היציאה מהארון. אולי קודם לא ממש הפנימו שההומוסקסואליות היא כאן ולתמיד. אולי לא היו חשופים לידיעה שיש לבנם זוגיות, קבועה, מחייבת. ועכשיו יהיה ילד, שיחשוף גם בפני המשפחה הרחבה והרחוקה שהם הומוסקסואלים, המגדלים יחדיו ילד, במשפחה של שני אבות הומוסקסואלים, יחד עם אמא, שאינה בת זוגם. 3 משפחות, קהילה של סבים וסבתות, שיוצאת, בעל כורחה ואולי שלא בבחירתה, מהארון, וחושפת עובדת היותם הורים לבן הומו עם משפחה במבנה לא שגרתי. שלא לדבר על ה- קהילה, הקהילה הגאה, שתופסת לעיתים מקום משמעותי וחשוב בחיי המשפחות החדשות, בהפכה כמו התחליף די מוצלח למשפחה, מבינה, מקבלת, מחבקת, תומכת, ואולי אף מאיימת על משפחת המוצא ומאפילה עליה.

סוגיות אלה ואחרות מעוררות עולם מלא של לחצים, התחבטויות, חרדות ואתגרים המבקשים מחשבה, תמיכה אישית מהורים אחרים שבדרך ומאלה שכבר צעדו בדרך זו, כמו גם להצטייד במידע ובמיוחד בכלים לתקשורת ופתרון קונפליקטים תוך ובין אישיים, שיאפשרו לטפל בסוגיות שיעלו במהלך חיי המשפחה הנבנית ברגישות ובאהבה.

כתבה: ויקי שול, משפחות הקשת. מטפלת משפחתית ומאמנת להקשבה ותקשורת. מלווה אישית ומנחה קבוצות לקראת הורות גאה ואלטרנטיבית לסוגיה, בכלל זה לקראת הורות משותפת.

לצפייה בפרק הראשון של הסידרה לחצו כאן —>

תרומת ביציות בישראל: החוק קיים, היישום עוד מתעכב

6 דצמבר

חוק תרומת ביציות שהיישום שלו הוחל רק לאחרונה מנסה לתת מענה לשאלות המוסריות, האתיות והחוקיות העולות מהריון שהושג באמצעות תרומת ביצית להמשך הכתבה

להמשך הכתבה באתר תקדין —>

פרק הפתיחה של הסידרה בהוט "אמא ואבאז"

1 דצמבר

לינק לפרק הראשון בעמוד הפייסבוק של הסדרה:

https://www.facebook.com/imaveabaz/app_312402038845543

שורת דילמות מוסריות ומשפטיות עולות מעתירה לבג"ץ בנושא תרומת זרע

29 נובמבר

שורה של דילמות ערכיות, מוסריות ומשפטיות עולות מתוך עתירתה של אישה בת 38, הקרויה בשפה המשפטית "פלונית", שהובאה לדיון בבג"ץ בשבוע שעבר (בג"ץ 4077/12). מדובר באישה שרכשה בעבר כמה מנות זרע מבנק הזרע, ואף הרתה וילדה בת מתרומת זרע.

כעת היא מבקשת לעשות שימוש במנת זרע נוספת מתוך המנות שרכשה בעבר – כולם של תורם יחיד, כדי שילדיה יהיו אחים באופן מלא מבחינה ביולוגית. אלא שכעת תורם הזרע, שזהותו חסויה מפני האם, מתנגד מטעמים מוסריים שייעשה שימוש נוסף במנות הזרע שלו.

להמשך הכתבה באתר גלובס —>

תורם הזרע שהתחרט: לא רוצה ילד שלא אוכל לתת לו אהבה

22 נובמבר

הנתרמת עתרה לבג"ץ בבקשה לאפשר לה להשתמש בזרעו, ולראשונה הוא מתייחס להחלטתו לסרב לכך: "שיניתי את אורח חיי ואמונותי"

 להמשך המאמר באתר הארץ —>

תרם זרע לפני 13 שנה – ונדרש לשלם דמי מזונות

15 נובמבר

מארק לנגרידג', הומו בריטי בן 47 מעולם לא רצה ילדים, אך נעתר לבקשת ידידה לסבית ותרם לה ולזוגתה את זרעו. 13 שנים אחר-כך, קיבל מכתב מפתיע הדורש ממנו לשלם מזונות לילדות שנולדו כתוצאה מכך. זאת על אף שלא היה בכל קשר עם המשפחה משנת 2004. "זה היה מעשה של רצון טוב, החודשים האחרונים היו ממש סיוט"

 להמשך הכתבה באתר mako —>

בנק הזרע הבינלאומי הראשון בישראל

15 נובמבר

קישור לאתר בנק הבינלאומי הראשון בישראל - superm.co.il

ראיון עם פרופסור משיח שמנהל את הבנק בתכנית של רפי קרסו (החל מדקה 17:14)

קישור לראיון >>

ספר ילדים חדש: חינוך מיני במשפחות חד מיניות

6 נובמבר

"כשהילדים בגן של גל ונעה רצו לשחק ב'אבא ואימא', נעה וגל הציעו לשחק ב'אבא ואבא, אבל שאר הילדים חשבו שאין דבר כזה". כך נפתח ספר הילדים החדש "האבאים של גל ונועה" שיוצא לחנויות ב-28 באוקטובר ומבוסס על סיפורה האמיתי של משפחת פנקס-ארד "רציתי לתת לילדים החיים במשפחות החדשות את התחושה שהם שייכים באופן לגיטימי לחברה הישראלית", אומרת הסבתא שוש פנקס, שכתבה את הספר

להמשך הכתבה באתר מאקו —>

 

יש משפחות עם שני אבות – ספר ילדים חדש מסביר לקטנים מהי הורות חד-מינית

29 אוקטובר

בהשראת סיפור משפחתה האישי חיברה שוש פנקס את 'האבאים של גל ונועה', ספר ילדים על משפחה חד-מינית

לשמיעת הקטע מתוך תכניתו של גבי גזית ב-103FM

השופט קבע: "הילדה תגדל אצל האם המאמצת. האם הביולוגית לא אחראית מספיק"

25 אוקטובר

ברוק אלטמן ואליסון סקולר גידלו יחד את בתן בת ה-6, שנולדה באמצעות תרומת זרע. לאחר שנפרדו, פסקה השופטת משמורת מלאה לסקולר. זאת לאחר שהגיעה למסקנה כי היא ההורה האחראי וכי אין קשר בין טובת הילד לקשר דם. "אהבה אינה מגיעה רק מתוקף הביולוגיה. מרגע שראיתי את הילדה, ידעתי שהיא שלי", אמרה סקולר לניו יורק פוסט

 להמשך הכתבה באתר מאקו —>

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,029 שכבר עוקבים אחריו

מופעל על ידי WordPress.com
%d בלוגרים אהבו את זה: