הסוגייה של הוצאת דיבה היא נקודה שנויה במחלוקת בתחום של דיני משפחה, לא רק בגלל הפוטנציאל שלה לפגוע במוניטין אלא גם בשל האיזון הסבוך שהיא יוצרת עם עקרון חופש הביטוי. אז מה צריך לדעת ואיך מגישים תביעה? הנה כל התשובות.
מהי הוצאת דיבה?
הוצאת דיבה, בבסיסה, היא מעשה של אמירות שיכולות ללעוג, להשפיל או לבזות אדם, באופן שעלול להשפיע על מעמדו בקהילה, בעבודה או בעסק שלו. תפיסה משפטית זו משתרעת גם לתחום המשפחה, שם הצהרות פומביות נגד בני משפחה יכולות להוביל לסכסוכים שלעיתים דורשים התערבות משפטית.
מה קובע החוק?
החוק ברור באיסור על שיח פומבי באופן העלול לפגוע במוניטין של אדם, הוראה המקבלת משמעות מוגברת כאשר השיח מתרחש בתוך התא המשפחתי. עם זאת, כדאי לקחת בחשבון שתהליך הגשת תביעה בגין הוצאת דיבה מחייב קיומו של פרסום – בין בכתב ובין בעל פה – העומד בקריטריונים.
איזה הגנות מונעות תביעת הוצאת דיבה?
גם במסגרת הוצאת דיבה קיימות הגנות מסוימות, לרבות פטורים על פרסומים של שופטים, עורכי דין או עדים במסגרות שיפוטיות. כמו כן, הגנות כגון אמיתות, כאשר הפרסום הוא לטובת הציבור ומאומת כנכון, או חזקת תום הלב, כאשר לא הייתה כוונה לפגוע, ממלאות תפקידים מכריעים בפסיקת תביעות לשון הרע.
מה מיוחד בתביעה במשפחה?
תביעה על הוצאת דיבה מייחדת את עצמה בדינמיקה ההתייחסותית שהיא כרוכה בה, כאשר בתי המשפט ניגשים לתיקים אלו בזהירות כדי להימנע מפגיעה בחופש הביטוי שלא לצורך. הסף המשפטי ללשון הרע בהקשר המשפחתי דורש שההצהרה תהיה פומבית, מעבר לחילופי דברים פרטיים.
ניתן לפסוק פיצויים על סמך הנזק הפוטנציאלי שהצהרה עלולה לגרום, ללא צורך בהוכחת נזק ממשי. לבתי המשפט יש סמכות להעניק פיצוי שמטרתו לתקן את המצב, או פיצויי עונש שהם בדרך כלל גבוהים יותר, כדי למנוע התרחשויות עתידיות של לשון הרע.
הוצאת דיבה במשפחה – בעיקר בהליכי גירושין
תלונות שווא של המשטרה, שיימינג מקוון והשמצה במסגרת הליכי גירושין נתפסים ברצינות על ידי בתי המשפט, ולעתים קרובות מביאים לפיצוי משמעותי לצד הנפגע. היישום של דיני הוצאת דיבה ולשון הרע במקרים אלה מסובך עוד יותר בשל השימוש באינטרנט ובמדיה החברתית, שבהם הצהרות עלולות להתפשט במהירות ולהחמיר את הפגיעה במוניטין של אדם.
המקום למאבקים משפטיים אלה – בין אם בית משפט לענייני משפחה, בית משפט שלום או בית משפט מחוזי – ממלא תפקיד מרכזי באופן ניהול ההליכים ואופי התוצאות. הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, המתנהלים בדרך כלל בדלתיים סגורות כדי להגן על הפרטיות, מציעים גישה מגשרת יותר, השואפת לפיוס במידת האפשר. לשם השוואה, הדבר מנוגד למסגרות הפתוחות של בתי משפט אחרים, שבהם מתייחסים להוצאת דיבה בקרב מגישי תביעה ונפגעים שהם לא בהכרח בני משפחה.