ארכיון | לקראת הורות RSS feed for this section

פרופ' רולידר בשיחה על הורות אחרת

20 דצמבר

פרופ' עמוס רולידר - הורות היא מקצועלפני שנתחיל, שיהיה ברור: על פי פרופ' עמוס רולידר, מומחה להבנה ולחקר קשיי התנהגות של ילדים בסביבות חינוכיות, לא משנה מהו המודל המשפחתי, הורות זה הורות זה הורות!

בין אם מדובר בהורים נשואים, בין אם בהורות משותפת, הורות אחרת ללא זוגיות ובין אם במשפחות חד הוריות, באימוץ וכדומה – המחויבות ההורית היא מעל הכל.

לדברי פרופ' רולידר שנפגש, מטפל, מייעץ ומרצה בפני הורים מדי יום, יש מספר מילות מפתח בכל הנוגע לגידול ולחינוך ילדים: עקביות, תאום, יציבות ותמיכה הדדית בין שני ההורים.

להמשך הראיון באתר בייבי לי —>

אמא אבאז – פרק שלישי | עולמות נפגשים

10 דצמבר

209519_540990775912325_1089329552_o

לצפייה בפרקי הסדרה ב-YNET —>

בדירה קטנה ביפו, בין סמטאות שוקקים וצריחי המסגדים, נוצר בפרק זה מפגש מורכב בין עולמות שונים המחפשים דרך ליצור דיאלוג למען חיים בשיתוף פעולה, הקשבה והבנה.

כמו במפגש בין העמים בעיר המעורבת, גם בדירה הזו עולמות שונים נפגשים: עולם התינוק עול הימים עם עולמם של שלושת הוריו, המנסים, כל אחד בדרכו, לקרוא אותו ולהרגיעו; עולם הרווקות עם העולם החדש של ההורות; עולם "נשי" עם עולם "גברי", "הומוסקסואלי"; עולם ה"לבד" עם עולם ה"ביחד". עולמות נפגשים, עיתים מתנגשים, עיתים מתרחבים כדי להכיל או לפנות מרחב זה לזה.

לא משנה כמה מתכוננים לשינוי הדרמטי הזה בחיים, מתוך קריאה, במפגשים עם חברים מהקהילה, בשיחות אישיות עם המטפל או בקבוצות הכנה לקראת הורות משותפת – לא ניתן למנוע את הטלטלה העזה הפוגשת את טליה, בימים הראשונים של המעבר מחיי רווקות כאישה חזקה ועצמאית. " את כבר לא לבד… הימים האלה נגמרו…" מסכם לה זאת סמי.

ומצד שני הוא וארז, כל אחד לחוד וביחד, עוברים גם הם ממציאות החיים כזוג גייז בבועה התל-אביבית, לעולם של הורות, של משפחה, של הורות משותפת. "בחרת להביא ילד עם אישה" מסכם זאת שוב סמי, בהתרסה קלה.

החלום ה"רומנטי" על המשפחה המורכבת והמאוחדת, המסתדרת נפלא ומגדלת יחדיו את היילוד המופלא, באהבה ושמחה – כמו מתחלף בסדרת דרמות והתרסות הדדיות, בקשיים להתעורר בלילה, בחוסר הסכמה בהבנת הבכי וצרכי הילד ובהבדלי סגנון אישי הבאים לביטוי בקבלת החלטות, האם נכון להיעזר במוצץ, למשל.

האינטימיות, הנבנית והולכת בין האם לזוג האבות הגאים השותפים להורות, אף כי לא בחרו זה בזה כבני זוג וגם אם אולי נראה היה מלכתחילה, שלא יידרשו כלל להתמודד עם סוגיית האינטימיות, בהסדר הורות שכזה – היא אולי הסוגיה המאתגרת המרכזית ביותר במסע המשותף הזה, שעלולה להתפספס ולייצר מתחים ומריבות רבות מנשוא, אם לא מקבלים הכנה מתאימה. סוגיה שחשוב לתת עליה את הדעת ולהשקיע בבנייתה ברגישות והתמדה.

אם עד כה יכלו האם הרווקה או זוג הגייז – להימלט, להימנע או למתן את עוצמת האינטימיות ביחסים השונים שיצרו בחייהם, – הורות בכלל, ועל אחת כמה וכמה הורות משותפת, כמו מכריחה להעמיק את הקשר ביניהם ולהעלות את סף הפגיעות והפתיחות של כל אחד מהם.

מעבר כזה, מפגיש כל אחד מהם עם נושאים עמוקים לא פתורים, מציף אותם וחושף אותם לאור ולשאר השותפים, ברצונם או שלא ברצונם. נושאים אישיים ואולי חבויים, כחרדות לסוגיהן, כעסים, בושה, היפוכונדריה, קושי להתמודד עם אתגרים חדשים, קשיים במפגש עם המין השני, קושי בקבלת עזרה וסיוע, קושי בהכנסת אחרים למרחב חיינו, ועוד – עולים ביתר שאת מעל לפני השטח ותובעים את פתרונם, תוך שהם הופכים לנחלת הכלל. בלי סודות…

רגישויות אופייניות כמו "תפסיק לקרוא לי מאמי, וכפרה ונשמה וכל המושגים השתלטניים האלה" שמטיחה טליה, או "היא לוקחת לנו את הילד, אני ידעתי שזה מה שיקרה" אותה מביא סמי, משקפים את החרדות והסוגיות המעסיקות את כל אחד מהצדדים בשותפות.

ובצד האתגרים, הקשיים והמעברים הדרמטיים, יש איזה קסם במבנה ההורי החדשני והמורכב הזה, אותו מיטיבה טליה לבטא בשפתה: "אתם הורסים לי, ומציצים לי ומחטטים לי וערומים, ואני יכולה לסבול את זה, באמת, כי אתם מקסימים גם, ואתם דואגים לי ומבשלים. ואני מתה מפחד להישאר עם הלל בלעדיכם. אני צריכה אתכם, באמת."

היכולת להכיר בקשיים שעולים, לתת להם ביטוי ומקום, לשתף זה את זה בהם ולבנות את היכולת הפנימית להכיל ולקבל את השונות והייחודיות של כל האחרים תוך זיהוי המשותף והמאחד – הם היסודות היציבים עליהם נבנית לנגד עינינו, המשפחה המורכבת הזו. "זה קשה לי, קשה לי להודות בזה בפני עצמי וגם בפניכם. קשה לי", מודה טליה ובה בעת מאשרת לאבות את נחיצותם ואת מקומם בעולמה ובהורות המשותפת לבנם, הנרקמת והולכת ביניהם.

הורות משותפת היא כמו מעבדה ובית ספר ליחסים – עם עצמנו, עם הילד, בין ההורים (כל צמד לחוד וכולם ביחד), עם המשפחה הרחבה, עם העולם. תהליך ומסע לתוך עצמנו וביננו. תהליך מעודן ורגיש המבקש תשומת לב, למידה ויישום של כלים לתקשורת בונה ופתרון בעיות, אותם ניתן לרכוש לפני ותוך כדי השלבים השונים של המסע ולהתאמן בליישם אותם תוך כדי תנועה.

 לצפייה בפרקי הסדרה ב-YNET —>

כתבה: ויקי שול, משפחות הקשת. מטפלת משפחתית ומאמנת להקשבה ותקשורת.

מלווה אישית ומנחה קבוצות לקראת הורות גאה ואלטרנטיבית לסוגיה, בכלל זה לקראת הורות משותפת.

אמא ואבאז' פרק ראשון – אז אנחנו משפחה או לא משפחה?

9 דצמבר

אמא ואבאז - הוט בידור ישראלי

אתר משפחות הקשת גאה להציג מחשבות ונקודות מרכזיות מתוך הפרקים של "אמא ואבאז'" שעלתה בהוט ומשודרת בימי חמישי, 22:30 HOT3

בסימן טוב ובמזל טוב נולדה לאבנר ברנהיימר, אורי סלעי וטמירה ירדני סדרה מהחיים, המגוללת את סיפורם של טליה, ארז וסמי, זוג אבות ואמא אחת, הורים בהורות משותפת, המביאים יחדיו אל העולם בן זכר.

הורות משותפת, ללא זוגיות, היא מבנה משפחתי חדשני, הנעשה רווח יותר ויותר בארץ ובעולם כולו. הורות שכזו בין אמא סטרייטית או לסבית לבין אבא או זוג אבות הומואים, מעלה שאלות רבות, מהן חוזרות ואופייניות, משותפות לכולם בתהליך ומהן יותר אישיות וספציפיות. הפחדים, חוסר הידע, היעדר הניסיון והמוכנות ועוד מגוון נושאים, מביאים את ההורים העתידיים להשקיע מחשבה רבה לקראת ותוך כדי התהליך, בשלביו השונים. הסדרה מעלה שאלות רבות שכאלה ומאפשרת בכך כמו הצצה אל העתיד, עבור הורים בפוטנציה והיכרות עם התהליך לכל המתעניינים במבנים משפחתיים גאים ואלטרנטיביים.

לצפייה בפרק הראשון של הסידרה לחצו כאן —>

אז איך בכלל מתקיימת הורות משותפת, ועוד עם שני אבות?

"יש זרע אחד וביצית אחת. ועד כמה שאני יודעת חשבון, אחד ועוד אחד לא שווה שלוש…" מקשה הפקידה בקבלה בביה"ח ליולדות, ועל כן צמידים לחדר לידה יש רק שניים, לאמא ולאבא, לא לשני אבות.

ומה אם אצלם יש דווקא שניים? האם יש גם לאב השני מקום במרשם הילוד? בחדר הלידה?

בהחלטות במהלך הלידה? האם זה חשוב מי אבא ביולוגי ומי הוא פשוט אבא? אבא ואבא…

כל זה מעורר את הכאב המוכר כל כך בקהילה הגאה, של המפגש עם הבירוקרטיה, הטפסים, האטימות. עם תחושת השונות המעוררת כעס ורצון להילחם בפקידות, בממסד.

אבל "זה לא הזמן לעשות מצעדי גאווה עכשיו" אומרת האם היולדת בדרך לחדר הלידה.

ואולי זה דווקא כן?

נכנסתי להיריון ו"זהו, עכשיו אני תקועה איתם", מסננת טליה באזני המיילדת. "חתיכת תיק למי שבסך הכל רצתה ילד". ואילו המיילדת מרגיעה בהבנה ומספרת "ראיתי כאן כבר לא מעט נשים עם סידור כמו שלך, פלוס מינוס הומו. הם תמיד באו עם אמא או עם אחות, או חברה טובה. את באת איתם. נראה לי שאת רצית יותר – רצית משפחה".

אז מי באמת המשפחה שלה כעת? אמה ואחותה או צמד האבות שמלווים אותה בלידה?

ומי המשפחה שלהם? משפחות המוצא? החברה מהקהילה? האמא הסטרייטית שבחרו?

ואיך בכלל הופכים פתאם לאמא, לאבא, למשפחה? "לא זכור לי שהתחתנו" מסנן האב לעומת היולדת ו"אנחנו לא משפחה" מטיחה האם לעומתם "לפי חוזה אין להם שום מילה עד הלידה, אין להם זכות על הגוף שלי".

ואילו זכויות יש להם?

המתח עולה לאור הסוגיה של מי פנוי לתמוך ובמי דרוש לתמוך. ביולדת? באבא או באבא?

"לאן חשבת לברוח, לאן?" שואל סמי את ארז המתקשה להתמודד בסיטואציה.

"רחוק…" הוא עונה.

כי לא קל גם לאבות לעמוד במתח.

ומה יעשו הם עם הפחד? עם החששות לקראת הלידה? במהלכה? או אחריה?

כי בתמונה האידאלית כמו מובן מאליו שמרגישים חיבור אל הילוד כשמחזיקים אותו לראשונה אחרי הלידה. האם זה באמת אוטנטי שכולם יתפעלו ממנו ויאמרו "איזה מתוק"?

או אולי טבעי דווקא לאמר "איכך… דוחה ", למראיהו.

אך מי יעז?

ואולי שאלת השאלות האופיינית כל כך למשפחה בכלל ולאבות בפרט, אחרי הלידה – למי דומה הילד. "מה יש לו תלתלים? ממי יש לו תלתלים?" תוהה ארז והחששות ניכרות על פניו.

האם הוא באמת שלי? שלנו? של מי אתה, ילד? מי המשפחה שלך?

הורות בכלל והורות משותפת בין אם יחידה לזוג אבות, בפרט, מעלה ומעצימה את נושא המשפחתיות והשייכות. אם בהורות הטרוסקסואלית המעבר מתחיל עם מיסוד הזוגיות בדרך זו או אחרת, המבשר מעבר משייכות למשפחת המוצא לעבר יצירת גרעין זוגי אוטונומי ונפרד ואחריו משפחה גרעינית חדשה – הרי שבהורות משותפת האתגר גדול עוד יותר. אין לנו שלב הכנה של זוגיות מתהווה היוצרת נפרדות ברורה יותר. המשפחה הרחבה נפגשת עם תהליך ההיפרדות רק במעבר להורות, תוך כדי הסתגלות למבנה משפחתי חדשני שהוא לרוב גם לא מוכר להם ואולי אף לא קביל בעיניהם.

אימהות יחידנית של אימהות חד הוריות מבחירה, הופכת אט אט למבנה משפחתי יותר שכיח ומוכר. אך אימהות בשותפות? עם אב הומוסקסואל? ועוד עם זוג אבות שכאלה?

ואילו במשפחות של האבות זו לעיתים בכלל עליית מדרגה בתהליך היציאה מהארון. אולי קודם לא ממש הפנימו שההומוסקסואליות היא כאן ולתמיד. אולי לא היו חשופים לידיעה שיש לבנם זוגיות, קבועה, מחייבת. ועכשיו יהיה ילד, שיחשוף גם בפני המשפחה הרחבה והרחוקה שהם הומוסקסואלים, המגדלים יחדיו ילד, במשפחה של שני אבות הומוסקסואלים, יחד עם אמא, שאינה בת זוגם. 3 משפחות, קהילה של סבים וסבתות, שיוצאת, בעל כורחה ואולי שלא בבחירתה, מהארון, וחושפת עובדת היותם הורים לבן הומו עם משפחה במבנה לא שגרתי. שלא לדבר על ה- קהילה, הקהילה הגאה, שתופסת לעיתים מקום משמעותי וחשוב בחיי המשפחות החדשות, בהפכה כמו התחליף די מוצלח למשפחה, מבינה, מקבלת, מחבקת, תומכת, ואולי אף מאיימת על משפחת המוצא ומאפילה עליה.

סוגיות אלה ואחרות מעוררות עולם מלא של לחצים, התחבטויות, חרדות ואתגרים המבקשים מחשבה, תמיכה אישית מהורים אחרים שבדרך ומאלה שכבר צעדו בדרך זו, כמו גם להצטייד במידע ובמיוחד בכלים לתקשורת ופתרון קונפליקטים תוך ובין אישיים, שיאפשרו לטפל בסוגיות שיעלו במהלך חיי המשפחה הנבנית ברגישות ובאהבה.

כתבה: ויקי שול, משפחות הקשת. מטפלת משפחתית ומאמנת להקשבה ותקשורת. מלווה אישית ומנחה קבוצות לקראת הורות גאה ואלטרנטיבית לסוגיה, בכלל זה לקראת הורות משותפת.

לצפייה בפרק הראשון של הסידרה לחצו כאן —>

תרומת ביציות בישראל: החוק קיים, היישום עוד מתעכב

6 דצמבר

חוק תרומת ביציות שהיישום שלו הוחל רק לאחרונה מנסה לתת מענה לשאלות המוסריות, האתיות והחוקיות העולות מהריון שהושג באמצעות תרומת ביצית להמשך הכתבה

להמשך הכתבה באתר תקדין —>

שורת דילמות מוסריות ומשפטיות עולות מעתירה לבג"ץ בנושא תרומת זרע

29 נובמבר

שורה של דילמות ערכיות, מוסריות ומשפטיות עולות מתוך עתירתה של אישה בת 38, הקרויה בשפה המשפטית "פלונית", שהובאה לדיון בבג"ץ בשבוע שעבר (בג"ץ 4077/12). מדובר באישה שרכשה בעבר כמה מנות זרע מבנק הזרע, ואף הרתה וילדה בת מתרומת זרע.

כעת היא מבקשת לעשות שימוש במנת זרע נוספת מתוך המנות שרכשה בעבר – כולם של תורם יחיד, כדי שילדיה יהיו אחים באופן מלא מבחינה ביולוגית. אלא שכעת תורם הזרע, שזהותו חסויה מפני האם, מתנגד מטעמים מוסריים שייעשה שימוש נוסף במנות הזרע שלו.

להמשך הכתבה באתר גלובס —>

תורם הזרע שהתחרט: לא רוצה ילד שלא אוכל לתת לו אהבה

22 נובמבר

הנתרמת עתרה לבג"ץ בבקשה לאפשר לה להשתמש בזרעו, ולראשונה הוא מתייחס להחלטתו לסרב לכך: "שיניתי את אורח חיי ואמונותי"

 להמשך המאמר באתר הארץ —>

בנק הזרע הבינלאומי הראשון בישראל

15 נובמבר

קישור לאתר בנק הבינלאומי הראשון בישראל - superm.co.il

ראיון עם פרופסור משיח שמנהל את הבנק בתכנית של רפי קרסו (החל מדקה 17:14)

קישור לראיון >>

ההומואים כובשים את הנורמליות

18 אוקטובר

הטלוויזיה האמריקאית מוכיחה: להיות הומו זה כל כך מקובל, שזה אפילו לא מצליח להחזיק סדרה. רק אל תיסחפו לכדי הפלות וילדי מהגרים

להמשך הכתבה באתר הארץ —>

גיור תינוקות שנולדו בהליך פונדקאות בחו"ל

4 אוקטובר

תהליכי פונדקאות ותרומת ביצית הם תהליכים חדשניים מאוד, שאין להם תקדימים ישירים בספרות ההלכה.

 להמשך הכתבה באתר newlife —>

טרנד: לסביות נכנסות להריון בהזרעה ביתית

20 ספטמבר

בלי רופאים ובלי תיווך: הטרנד בהריונות של הומואים ולסביות הוא הזרעה ביתית. נפגשים ביום הביוץ, הוא נכנס לשירותים עם כוס סטרילית והיא מחכה במיטה ומחדירה את הזרע בעצמה. ב"זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" מסבירים איך זה עובד

 להמשך הכתבה באתר ynet —>

התאקלמות המשפחה בהגעתם הביתה עם התאומים

10 ספטמבר

"כמה כיף שיש שניים- זה תמיד פעמיים"!

החיוכים, החיבוקים, והאהבה ללא תנאים!

אך יחד עם זאת, אם האחד בוכה- גם השני בוכה,

וכשהאחד חולה- הוא מיד מדביק את השני….. וכך אתם ההורים לא ישנים,

הבריאות שלכם נפגעת, והחזרה לקריירה מתעכבת.

בקיצור, מעגל קסמים שלא נגמר!

 

אז איך יוצאים מהמעגל הזה? ונשארים רגועים ובריאים בתוך ההורות, הזוגיות, מרוויחים זמן לעצמכם, שעות שינה ואנרגיה במשך היום?

קודם כל ההבנה שאתם עושים את המקסימום, ושאינכם רובוטים.

תורידו את מר אשמה מהלב שלכם, וזה כבר ירגיש נינוח יותר

וכמובן גם לא מומלץ לקחת אישית את בכי התינוק או כל התנגדות העולה מצדו. אתם עושים כמיטב יכולתכם!

מה כן אפשר לעשות כדי להקל על ההתאקלמות בהגעתכם הביתה עם התאומים, ללמוד להכיר אותם טוב יותר, למנוע מהם לסבול מבעיות נפוצות,

ולקבל תשובות לשאלות וחרדות שעולות לכם?

 

ההמלצה כבר בהתחלה עם הגעתכם הביתה, לקחת עזרה חיצונית שתעזור בהתאקלמות שלכם עם התאומים: איך לקלח? באיזה סדר להאכיל?

ועל הקניית הרגלי שינה כחלק משלבי ההתפתחות הראשונים בחיי ילדיכם החשובים מאד לצורך גדילה תקינה שלהם, ושלכם ההורים כדי שתוכלו באמת לישון בשקט.

בנוסף, ההמלצה לרכוש כלים לטיפול ומניעה בבעיות/מחלות נפוצות אצל תינוקות: הרגעת הבכי של התאומים, טיפול בכאבי בטן, גזים, ובבעיות מערכת החיסון- סינוסים, שפעת, צינון, דלקות אוזניים, אלרגיות…

ביעילות- בלי תרופות- באמצעות טיפול ברפלקסולוגיה לתינוק, צמחי מרפא, פרחי באך והומיאופתיה. וכך לעזור להם להתפתח בריאים ושמחים,

מה שעוזר לכם ההורים-משאיר את היום מסודר ומאורגן, ומאפשר זמן ומקום גם עבורכם!

 

רויטל אורן N.D- נטורופתית, מומחית בבריאות האשה והילד,

מעצימה אמהות ואבות לתאומים ושלישיות (לאחר לידה)

בסדנה אישית עד הבית המקנה כלים

לטיפול ומניעה בבעיות/מחלות נפוצות אצל תינוקות

***השירות כולל גם מפגשי העצמה ותמיכה רגשית להורים (לפי הצורך),

כדי שתוכלו להתחיל את ההורות ממקום מחוזק ומאוזן,

להתאושש מהר מהלידה, ולחזור לחיי המשפחה והקריירה במהרה.

 

לפרטים נוספים:

רויטל אורן 052-8770122

חושבים הורות

3 ספטמבר

זה רק טבעי שהמחשבה על להיות הורים מלווה בהתלבטויות שונות, ברגשות מעורבים ואולי אף בחרדות.

 להמשך הכתבה באתר הורותא —>

תרומת זרע

30 אוגוסט

תרומת זרע בישראל היא צעד פשוט יחסית מבחינה רפואית וחוקית. למרות זאת, ערנות ומודעות להיבטים הנפשיים של צעד זה יוסיפו להצלחת התהליך.

 להמשך הכתבה באתר הורותא —>

על ספידייט למציאת שותף להורות

27 אוגוסט

החלטתם להביא ילד לעולם, ויתרתם מראש על בנק הזרע. להורות משותפת יש יתרונות רבים- מישהו נוסף לחלוק איתו את הנטל – וגם לחלוק את השמחה… ואכן, ילד הוא שמחה אחת גדולה מלווה בדאגות ומחשבות…

להמשך הכתבה במגזין גו בייבי —>

רוצים מימון לפונדקאות? 'אל תגלו שאתם הומואים'

9 אוגוסט

 

סל הבריאות מממן בדיקת זרע וייעוץ לפוריות לכל גבר המבקש להביא ילד לעולם, אלא אם הוא מצהיר שהוא הומו הנמצא בתהליך פונדקאות עם בן זוג. עד שיאומצו ההמלצות החדשות לאישור פונדקאות בישראל – האם מדובר בחוק מפלה?

 להמשך הכתבה באתר Ynet —>

למי שייך הזרע הזה?

2 אוגוסט

האם אישה שילדה מתרומת זרע יכול לדרוש מהתורם את הזכות להשתמש במנות זרע נוספות שתרם, בניגוד לרצונו? מה חשוב יותר – זהות האחים הביולוגיים או זכותו של התורם על גופו?

להמשך הכתבה באתר אונלייף —>

"גם בירושלים מקבלים משפחות גאות"

30 יולי

שנתיים ושלושה חודשים אחרי מאבקם בבירוקרטיה ובהומופוביה, שמחנו לגלות את ארנון אנג'ל ודן גולדברג מאושרים ביחד עם ילדיהם לירון ואיתי. "אמנם בירושלים זוג גברים האוחז בעגלת תאומים הוא מחזה נדיר, אך הרחוב הירושלמי לא איכזב". גם אתם רוצים להופיע במדור "גאווה משפחתית"?

 להמשך הכתבה באתר מאקו —>

היבטים של הורות משותפת

26 יולי

העידן הפוסט מודרני מביא עימו סדרים חברתיים חדשים לעולמינו החברתי. תפיסת ערכים כמו: משפחה, מבנה המשפחה, תפקידים מסורתיים בתוך המשפחה, זוגיות, אהבה, נאמנות, 'הביחד' עוברים שינויים גדולים מתפיסת הערכים כפי שהיו נהוגים על פי הגישה המסורתית. רוב כובד המשקל עובר לכיוון האינדיבידואל ומימוש אופטימלי של כל צרכיו האישיים. מילים כמו  'נוחות' ו'נהנתנות' אינן נתפסות כמילים גסות בימינו אלא כמושא לשאיפה אישית.

להמשך הכתבה באתר אקדמיקס —>

דרוש אבא הומו: בעקבות הזרע הגייזי המושלם

23 יולי

נשים רבות מגיעות לרגע הגורלי: השעון מתקתק והיצר האימהי מתחיל להתפרץ על ילדים מסכנים בגנים ציבוריים. כן, את רוצה להיות אמא, אבל עדיין לא מצאת את הגבר המושלם. דרור הדדי מסביר מדוע כדאי לך לשקול להביא ילד ביחד עם גבר, בהורות משותפת. מאיה בצלאל לא לבד

 להמשך הכתבה באתר מאקו —>

מורה נבוכים: המלצות הוועדה להסדרת פונדקאות – כל מה שצריך דעת

16 יולי


חיפוש אחר אם פונדקאית שתסכים לבצע את ההליך בהתנדבות, סירובה לוותר על התינוק, ביצוע ההליך רק במרפאות בחו"ל המאושרות על ידי ישראל והתייקרות התהליך – אלה רק חלק מהמשמעויות של המלצות הוועדה להסדרת נושא הפונדקאות שהתקבלו בחודש שעבר. עו"ד דנה מגדסי, המתמחה בתחום, מסבירה

 להמשך הכתבה באתר מאקו —>

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,029 שכבר עוקבים אחריו

מופעל על ידי WordPress.com
%d בלוגרים אהבו את זה: