הורות גאה? מחוץ לארון וחזרה לתוכו / הבלוג של ורוניקה רודס

28 Mar

הורות משותפת - חשפחות הקשתשמחתי מאוד כאשר ParentDish פנו אלי ובקשו שאהיה החצי האימהי של המדור החדש הזה בנושא הורות גאה. שמחתי גם לגלות עד כמה אנו המשפחות "האלטרנטיביות" נמצאות למעשה בזרם המרכזי. באותו שבוע שבו הסכמתי לכתוב את המדור הזה, קראתי מאמר בכתב עת להורות, שנכתב ע"י אמא לסבית, ועסק בנושא של עד כמה הפכנו לרגילים – והיא כתבה בשמה האמיתי.

האם אנו באמת, סוף סוף לחלוטין רגילים?

טוב… לא בדיוק. האישה שכתבה את המאמר מתגוררת עם משפחתה ב Park Slope בברוקלין, ניו יורק, שהוא מעין מרכז לסבי. זוגתי אם ואני גרנו שם פעם. בכל פעם שאת יוצאת מביתך את יכולה אכן להרגיש שאין בך שום דבר יוצא דופן. אך במקומות אחרים במדינה ובעולם (אפילו מקומות אחרים בניו יורק עצמה) מפתיע עד כמה אנו עדין אלטרנטיביות.

כש-M ואני החלטנו לעבור מ Park Slope ולקנות בית, בית אמיתי, עם חצר ומדרכה וחניה, היינו בהחלט מודאגות. בחרנו שכונה שנראתה מעורבת מספיק כך שנוכל להשתלב. מתווך הדירות (ההומו) הצביע על בתים אחרים באזור שבהם מתגוררים זוגות חד מיניים.

עדין תהינו: כיצד יגיבו אלינו השכנים? האם נרגיש כאילו אנו מפריעים, מוזרים ואפילו מטרות?

למזלנו אנו לא אף אחד מאלו, אך אין להכחיש כי נאלצנו לחשוב על כך במכלול השיקולים ברכישת הבית. לרוכשי בתים סטרייטים יש הרבה דאגות – אזורי רישום של בתי ספר, מסי רכוש, זמני נסיעה לעבודה ואפילו השתלבותם האתנית. הרגשנו רע מאוד כשנאלצנו להוסיף "קבלה של הומוסקסואלים" למכלול השיקולים הזה.

כאשר החלטנו להיות הורים עברנו דרך שאלות דומות: האם זה פייר לחשוף את הילדים ללעג או לבריונות? האם יעמוד לנו הכוח להיות "בחוץ" כל הזמן, בכל מקום ובכל יום? האם הילדים ינטרו לנו בסוף טינה? ובהמשך הדרך – כיצד נתמודד עם קרובי המשפחה העתידיים – החם והחמות? (כולנו ראינו את La Cage)

איננו יודעות עדין על בעיית המשפחה העתידית, כיוון שהגדולה שלנו רק בכיתה ב'. איננו יודעות עדין מה יביא איתו ביה"ס התיכון והשנים האיומות בחטיבת הביניים. מה שאנו כן יודעות הוא שאנו חיות בשכונה נהדרת, עם אנשים נהדרים, אשר קבלו את פנינו בחמימות כאשר עברנו (אחת מהן אפילו הביאה לנו עוגה) ואח"כ קבלו את בנותינו אן ומארי . לא לעגו או הציקו לבנות שלנו, להיפך – יש להן חברים ומסיבות בדיוק כמו לילדים האחרים ועד כה נדמה שהן התאקלמו היטב ואינן ניזוקות כלל מכך שהן חלק ממשפחה של שתי אמהות.

אז מדוע הציון בכוכבית והשימוש בשם עט? אני חיה בשכונה ידידותית, בנותיי לומדות בבי"ס ידידותי להומואים ולסביות וחיינו רגילים לחלוטין. אז מדוע לא לכתוב את הטור הזה בשמי האמיתי ולהשתמש בשמות האמיתיים של זוגתי ובנותיי?

מה הסיפור?

טוב אז הנה הסיפור: אנחנו עוד לא שם. עדין יש שם בחוץ אנשים שאינם מקבלים אותי או את משפחתי. לא שאנו זקוקות להסכמתם או שאכפת לנו (הרבה) אם אין לנו אותה. אך בזמנים מפחידים אלה משוגע אחד עלול להרוס את חייך. איזה הורה יסתכן בכך? אני יכולה לכתוב בגלוי לחלוטין כאמא לבנה, כאמא אירית-אמריקאית, כאמא מבוגרת או מאמצת ולא לדאוג מכך שמישהו ירצה לירות בי או במשפחתי. אך כאמא לסבית? יש לי סיבה לדאגה. רק הביטו בחדשות – בריונות כנגד הומוסקסואלים נראית כתחביב לאומי.

יש לי גם פחד נוסף הנובע מכך שאמצנו את בנותינו בחול. הממשלה הזרה שאישרה את תהליך האימוץ אינה מאשרת לזוגות חד-מיניים לאמץ. זו מדיניות של "אל תשאל ואל תספר". עם זאת אישה לא נשואה יכולה לאמץ ללא שום שאלות.

אז M סימנה את המשבצת של "לא נשואה" ועברה את תהליך האימוץ מבלי להזכיר אותי. אך אני מבינה שאם אותם בירוקראטיים זרים היו יודעים את האמת, הבנות שלנו לא היו שלנו היום ותמיד מקנן בי הפחד שאותן רשויות ילמדו יום אחד את האמת. אני לא מעיזה לחשוב על התסריט של מה עלול להיות אז.

ספרתי לחברה, עוד אמא מאמצת, על הטור החדש הזה ועל ההחלטה להשתמש בשם עט וספרתי לה על חששותיי. היא הביטה בי כאילו אני משוגעת ושאלה: "ומה את חושבת שהם ייקחו אותן חזרה? הם לא רצו אותן מלכתחילה. יש עוד אלפים רבים כמותן והם בטח לא רוצים לקבל אותן חזרה."

אני יודעת שהיא צודקת כמובן. אך אותה חברה סטרייטית אינה יודעת כיצד מרגיש איום הטרור של החשיפה הזו. בגלל שלא משנה עד כמה קטן הסיכוי ש "מה יקרה אז?" יתממש – זהו סיכון שאינני מוכנה לקחת. אני רוצה את ילדותי. נקודה.

אני די משוכנעת שלעולם לא אתמודד על תפקיד ציבורי, לא אבחר לביהמ"ש העליון או אשים את ראשי על קרש החיתוך הציבורי. לצערי זה כולל גם את האפשרות לכתוב בשמי האמיתי בנושאים העוסקים בהורות חד מינית. תלמדו לדעת רבות אודותיי, M והבנות במדור זה, אך לצערי לא את שמותינו. אני יכולה רק לקוות שהמצב יהיה שונה כאשר הן תהינה אמהות.

מקור: parentdish

תרגמה: רותי שמרון

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,104 שכבר עוקבים אחריו

לבנות אתר אינטרנט עם WordPress.com
%d בלוגרים אהבו את זה: