הורות לסבית: סוגיות בדרך להקמת משפחה / דר' חנה גילאי גינור

30 Jan

בשנת 2005 התרחשה מהפכה: בית המשפט העליון הכיר בזכותן של זוג אימהות לסביות לאמץ זו את ילדיה של זו. פסק הדין נקבע לאחר מאבק משפטי ארוך שנמשך 8 שנים ונרשם כפסק דין ירוס-חקק, על שמן של השתיים שעשו היסטוריה, טל ואביטל ירוס-חקק.

חמש שנים חלפו מאז, ומה שנחשבה כתופעה נדירה שיש להיאבק על קיומה, היא כיום מציאות מקובלת. על פי נתוני ארגון משפחה חדשה, למעלה מ-18,000 משפחות חד מגדריות חיות כיום בישראל. מעל 2,500 זוגות של אימהות לסביות מגדלות את ילדיהן המשותפים. אך על אף שהורות לסבית הפכה למקובלת, כדאי להבין ולהדגיש את האתגרים שמייחדים אותה, ולדעת להיערך לקראתם בהתאם.

התלבטות אחת: מי תהרה ראשונה?

אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר שתיאלצו לקבל בדרך להורות לסבית, היא מי משתיכן תהיה הראשונה. האם נכון שהצעירה מבינכן תהרה קודם, או שמא יש לתת זכות קדימה למבוגרת יותר? החלטה לא פשוטה, שעלולה להציף מטענים וקונפליקטים זוגיים קיימים. במשפחה חד מינית, בדומה למשפחה הטרוסקסואלית, בה הגבר מרגיש לפעמים מחוץ לתמונה ובתחרות על תשומת ליבה של האם עם התינוק,  כדאי לקיים דיון ולתת ביטוי עמוק לתחושותיה של זו שעדיין לא ילדה, ולברר האם הופרו היחסים השוויוניים וכיצד מסתגלים לשינוי.

ייתכן שתשקלו אפשרות לעבור את התהליך המשותף  במשותף, כלומר להרות במקביל. זו יכולה להיות חוויה מרגשת במיוחד, שתהדק את האינטימיות ביניכן ובין הילדים שייוולדו ביחד ויהיו לא רק אחים, אלא גם חברים. אך מאידך, תמיכה הדדית בהריון יכולה להיות התמודדות לא קלה, ולו רק בגלל שתיאלצו לחלוק רגעי חרדה, בדיקות לא נעימות וכדומה, כששתיכן במצב נפשי "רגיש".

לכל אחת מההחלטות ישנן כמובן יתרונות וחסרונות והן תלויות בגיל ובמצב הבריאות שלכן.

מה אם לא תגיעו להסכמה בסוגיות המורכבות, אלה ואחרות? כיצד תוכלו למצוא את הדרך לגשר על הפערים? המחשבה כי האהבה מגשרת על הכל, וכי יש ביניכן שוויון מלא עלולה ליצור מצג שווא, בין אם החלטתן כי אחת מכן תלד ראשונה, ובין אם אתן עתידות להרות בו זמנית. ייתכן שהכנת הסכם הורות טרם ההריון, בסיוע מגשר או יועץ משפטי, תעזור להשאיר את המחלוקות בצד, ותאפשר לכן להתפנות לעשייה המופלאה של תינוק או תינוקת. שימו לב: ההסכם צריך להתייחס ולכלול גם את החובות והזכויות של כל אחת מכן כלפי התינוק, ולא רק זו כלפי זו.

התלבטות שנייה: להרות בדרך רפואית

נושא נוסף שיש להביא בחשבון הוא שההריון, ואף יותר מכך – תהליך השגתו, עתיד להיות "שלא כדרך הטבע" על כל המשתמע מכך. על אף, שיש להניח,  ששתיכן נשים פוריות ובריאות, תיאלצו להרות בדרך "רפואית", כלומר באמצעות טיפולי פוריות. מה שאומר שלפחות אחת מכן תיאלץ לעבור בדיקות שונות, גם בדיקות גנטיות, להתמודד עם המבוכה שבהליך הפולשני של הזרקת הזרע, שלא לדבר על האפשרות שבעתיד יגיע שלב מורכב יותר של טיפולי פוריות הכולל זריקות והורמונים,  ועד כדי צורך בכל שלבי הפריה חוץ גופית (IVF). במידה שכך, העומס הגופני ייפול, אמנם, על אחת, ואולם בדומה לזוגות הטרוסקסואליים, העומס הרגשי, הנפשי והזוגי יהיה משותף לשתיכן. הידיעה כי לעולמכן עומדים להתווסף שותפים לובשי חלוק לבן, וכי הז'רגון הרפואי עתיד להיות שגור בפיכן יכול להעלות את מפלס החרדה והלחץ, להכביד ולתסכל. הכנה מבעוד מועד תאפשר לכן להתמודד עם אלה טוב יותר.  כמובן שכדאי לסגל דרכים להקטנת הלחץ והחרדה. הרפייה, פעילות גופנית, האזנה למוזיקה, קורס בישול, בקיצור, כל מה שמרגיע ושעושה לכן טוב, עשוי למנוע התפתחות מצבי חרדה בהריון.

זו יכולה להיות תקופה מורכבת שתהווה מבחן לזוגיות. יכול להיות שיחסיכן יתהדקו, או חלילה, יתפוררו. יכול להיות שתחוו פגיעה בזוגיות, באינטימיות ואף בחיי המין שלכן. הסיבות לכך רבות: ממחשבות על התינוק המיוחל ברגעים האינטימיים, בתוספת הידיעה כי חיי המין מוכתבים על ידי גורם שלישי – רופא או כל התערבות רפואית כלשהי. סיבות נוספות לטלטלה יכולות להיות הצפה של נושאים ומצוקות שהודחקו, הקשורים ליחס לגוף, לקשרים אינטימיים קודמים, לקשרים עם ההורים ועוד.

התלבטות שלישית: מה מספרים לתינוק?

כאמהות לסביות תאלצו לקבל החלטה מורכבת נוספת, והיא בחירת ה"אב": האם תפנו לקבלת תרומת זרע או שתבחרו לערב ידיד או גבר זר כלשהו בתא המשפחתי שלכן? יש נשים הבוחרות באפשרות זו, מהנימוק שכך ייטב לילד, כיוון שתהיה לו דמות גברית להזדהות איתה, ובמיוחד כשהיילוד הוא בן. השיקול הזה הוא אישי ביותר, וכרוך במיוחד בשאלה איך תוכלו והאם אתן מעוניינות בכלל לשלב גבר, או שני גברים, במערכת היחסים שלכן?  שאלה נוספת שיכולה להעיק היא מה תספרו לילד בבוא היום? האם לחשוף בפניו כי מלבד שתי אמהות לסביות, יש לו גם אב ביולוגי שזהותו ידועה?

ומה לגבי התינוק עצמו? האם הוא עתיד לסבול מסטיגמות? מה יהיו השאלות שיישאל? כיצד הוא עתיד לכנות את אמו הביולוגית ואת אמו ה"שנייה"? האם אתן מעוניינות לאמץ זו את ילדיה הביולוגיים של זו?

יש להניח, שגם אתן גודלתן על המודל השגרתי, בו ההורים הם גבר ואשה. כדאי שתנסו לדמיין ביחד את המודל שלכן, בטרם התהווה, ולהבין מה יהיו ההשלכות על המשפחה המורחבת: אחים, הורים, ילדים קודמים, במידה שיש. כיצד יקבלו את התרחבות המשפחה שהקמתן, כיצד תבשרו להם על המהפך, כיצד תתמודדו עם קשיים וקונפליקטים שעלולים להתעורר וכדומה.

מאחר שמדובר בסוגיות מטלטלות המלצתנו היא להכין את הקרקע מראש, ואם צריך, לקבל ייעוץ פסיכולוגי. וכן, להכין סביבה תומכת (משפחה, חברות, קבוצת תמיכה), על מנת שבבוא הרגע, תדעו כיצד להתגבר על קשיים זוגיים שמתגלעים, תשכילו להתמודד עם האתגרים, שיכולים להיות לא פשוטים ותייצרו אווירה בריאה עבורכן, ועבור הילד שעתיד להצטרף למשפחה.

דר' חנה גילאי גינור, פסיכולוגית קלינית מהמרכז לפסיכותרפיה, פריון, הריון והורות, הורותא

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,104 שכבר עוקבים אחריו

לבנות אתר אינטרנט עם WordPress.com
%d בלוגרים אהבו את זה: