מה מעסיק את ילדי הקשת? / יוסי ברג

19 Dec

מה מעסיק את הילדים שלנו, כשהם בני 3,4,5? האיך הם מתייחסים למשפחות שלהם, לעובדה שהן שונות? האם החברים שלהם מדברים איתם על זה- ומה הם עונים? האם לילדים מתבטאת הומופוביה? איך רוכשים מיומנות שיחה עם הילד על המשפחה שלו. כל אלה- משיח ילדים.

העיכול של אבא הומו- היחס לאב, הרצון להיות כמו כולם, הכנה, התמדה

כשנעמה היתה בת 3-4 סיפרתי לה שוב ושוב את הסיפור של נעמה- כיצד נולדה, ונעזרתי בסיפור הילדים המשפחתי שסיפר בן הדוד שלה, אורי, "דוד יוסי הולך להתחתן עם בן". כשהיתה בת ארבע לקחתי חבר מהגן שלה אלינו, ובדרך שמעתי:

חבר: נעמה, למה אמא ואבא שלך גרים בשני בתים?                                                       נעמה: כי הם לא בני זוג.                                                                                        חבר: למה הם לא בני זוג?                                                                                   נעמה: כי אבא שלי רוצה להתחתן עם בן, וגם אמא שלי רוצה להתחתן עם בן".

זהו. הסיפור נקלט. אין לה בלגאן בראש. מה שברור לנו, ואנו מעבירים לילדים בבהירות, נקלט אצלם בבהירות. אבל בהמשך כנראה שהסביבה מתחילה להשפיע:

30.1.10- נעמה על הגישה הכלכלית של הזוגיות:

נעמה: "אבא, כדאי לך להתחתן עם בת"                                                                     אני: "למה?"                                                                                                      נעמה: "כדי שלא יצחקו עליך."                                                                                  אני: "לשים לב אם צוחקים עלי?"                                                                            נעמה: "לא. אבל אם תתחתן עם בן יצחקו עליך – כי רוב הבנים מתחתנים עם בנות. אני אתחתן איתך."                                                                                                         (חושבת)                                                                                                            אבא בן כמה אתה תהיה כשאני אהיה אישה?                                                              אני: "אני אהיה בן 58"                                                                                       צוחקת.                                                                                                         "מבוגר"                                                                                                              …..                                                                                                                    אני: "כולם התחתנו- רק אני מחפש בן זוג"                                                               נעמה: "אתה יוצא דופן"

*** החברה משפיעה בכל זאת. וחשוב להתמיד עם עצמנו.

23.3.10 המשך ל- 30.1.10- נעמה על זוגיות חד מינית ועל קבלה

עוברים ליד מכונית חתן-כלה.                                                                                 נעמה, בהתרגשות: "אבא, תראה מכונית חתן כלה!"                                                 (בפנים יושבים שני גברים, ואני מחליט לנצל אותם למטרות חינוך)                                    אני: "תראי, יושבים שם שני גברים, אולי זה מכונית חתן חתן?"                                     נעמה: "אז הם לא יצחקו עליך, הם אותו דבר."                                                             אני: "את יודעת, נעמה, לפעמים זה פוגע כשמישהו צוחק עליך, אבל כשאני אתחתן עם בן, אני אהיה מאושר, כי אגשים את המשאלה שלי, ומי שיצחק- יצחק. אני כמו שאני, וככה זה טוב. איך את תהיי?"                                                                                                       נעמה: "אבא, אני תהיה נרגשת עד שיזלו לי דמעות."                                                     אני: "אז לא משנה אם מישהו יצחק. מי שאוהב אותי, איך ירגיש?"                                 נעמה: "ירגיש עם דמעות משמחה."                                                                        (ואחרי מחשבה נוספת)                                                                                          "אני לא יודעת אם יש שם חתן כלה, או חתן חתן או כלה כלה, לפעמים בת רוצה להתחתן עם בת."

*** גם ילד בן חמש מבין כבר הכל.

לק על הידיים

נעמה: אני רוצה לשים לך לק על כל האצבעות                                                              אני: על אצבעות הרגליים, לא הידיים, לא רוצה שיצחקו עלי.                                          נעמה: ואם מישהו שהוא בן ומאד אוהב לק על הידיים אז הוא לא יצחק עליך                        אני: את יודעת נעמה, זה לא נעים כשצוחקים עליך, אבל אם אני עושה משהו שהשאר לא עושים, הם יכולים לצחוק עלי. אבל אם חשוב לי לעשות אותו, אם זה מה שאני, אז אני לא שם לב למה שצוחקים, כי אני זה אני.

*** דוגמא אישית. לא נעים לי שצוחקים עלי, אבל אני זה אני.

14.4.10 אוטו חתן חתן- מה חושבות החברות?

נעמה במכונית עם שתי חברות ק' ז'

נ- ראיתי אוטו חתן כלה עם שני בנים. הם רצו להתחתן.                                                    ק- בן לא יכול להתחתן עם בן.                                                                                     נ- כן, ובת יכולה להתחתן עם בת.                                                                                ז- בואו לא נריב על אם בן יכול להתחתן עם בן.                                                                  נ- כן, בן יכול התחתן עם בן                                                                                        ק- אמא שלי אומרת שאסור שבן יתחתן עם בן

וכאן יוסי הפחדן, שהבין שנעמה עושה העברה- בודקת את היחס של החברות לנושא, כדי לדעת אם היא יכולה לספר להן על אבא שלה, לא ידע אם צריך להשאר בצד, לתת להן להתקדם או להציל את נעמה, והסיט את השיחה לחיפוש חניה.

אח"כ, בהנחיה הורית: יכולתי להגיד יש כל מיני דעות בעניין הזה- זה כמו שבגן יש אמהות שרוצות שהילד ילבש מכנס ארוך וחלק רוצות שקצר יש כאלה שמסכימים לזה, ויש כאלה שלא מסכימים לזה זה כמו שבגן משחקים חלק מהאמהות מרשות להוריד נעליים וחלק לא *** לא להתעלם, מצד שני לא לעודד את הבערה. בכל מקרה אסור בשום פנים ואופן לדכא את נעמה- טעות נפוצה של הורה היא שהוא רוצה להגן על הילד ואומר לו לא לדבר על כך עם זרים כי לא רוצה הילד יתמודד- בפועל הוא יוצר לילד פיצול אם הנושא היה עולה ויוצר בעיה כדאי ללכת לגננת ולבקש ממנה לעשות משחק של בובות? שהרי הגננת היא דמות מאד סמכותית, מה שהיא אומרת קובע. אבל בגיל 5 כבר לא צריך המחשה בבובות- זה גיל שבו הילד חושב- חשיבה רציונלית לקביעה של עובדות-הגננת תסביר- יש לה סמכות- הילד מפנים כתוצאה של ההערצה שהוא חש לגננת, שהיא דמות אידאלית בעיניו מבחינת ידע.

ערב יום הגאווה 2010-

נעמה ראתה בשבוע האחרון את דגלי הגאווה הרבים באבן גבירול בדרך לגן. ביום שלישי הסבה את תשומת ליבי, ואז שאלה "אבא, למה זה הדגל שלך". שאלתי אותה האם אוהבת אותו, ענתה שכן, ומה הצבעים שבו, ותארה, שאלתי איפה יש צבעים כאלה, הגיעה לכך שב-קשת. אמרתי לה שזה הדגל שלי כי הוא כמו הקשת, הוא מזכיר, גם כשגשם, וחושך וקר, שיש שמש. לפעמים שוכחים, אז טוב לזכור, ולכן זה הדגל שלי. ביום חמישי בבוקר שאלה , "למה ביוני יש תמיד דגלים שלך?". די המם אותי, כי אני מנסה לא להיכנס לדברים כבדים. דויד בנאי אמר שאני צריך לענות לשאלות שלה אבל עם הדרך אפשר לחכות כמה שנים. לכן גם היה לי איזה מחסום מלקחת אותה למצעד הגאווה, בגלל שהיא נהיתה נבונה מאד ולא ידעתי מה לענות אם תשאל. ודויד לא נמצא כשהיא שואלת. והיא שאלה. לקח לי כמה דקות לסנטז תשובה:

הדגל הוא שלי ושל כל הבנים והבנות שהם "אותו", כמו שאת קוראת- בנים שרוצים להתחתן עם בן, ובנות שרוצות להתחתן עם בת- את יודעת שאני כמו שאני, וככה זה טוב. אבל יש גם אנשים שחושבים שבגלל שרוב הבנים רוצים להתחתן עם בנות, בגלל שזה יוצא דופן , זה לא בסדר, שאי אפשר שבן יתחתן עם בן, [זה מה שהיא שמעה מק', ולכן התייחסתי לזה] ולכן, כדי שיראו שזה לא יוצא דופן, אלא יש הרבה, אז ביוני יש הרבה דגלים, הרבה אנשים יחד. תמיד תזכרי, אם משהו שונה אצלך, שלא רק אצלך הוא שונה, שיש הרבה אנשים כמוך, גם אם את לא יודעת. גם אם אני לא מצליח משהו, או עצוב פתאום, או משהו מפריע לי, זה לא רק אצלי, זה אצל עוד הרבה אנשים אחרים, זה לא צריך להפריע.

זהו, אז זה קרה שלשום, ערב מצעד הגאווה 2010. אנחנו גדלים משנה לשנה.

נעמה על שני בתים

התייחסויות נדירות. היום אחת מיוחדת: 20.6.10 נעמה התעוררה עם חום בלילה. נשארנו בבית. בחמש אחה"צ באה אימה לאסוף אותה, אמרתי לה שתרד בפיג'מה. אמרה- אבא, אז לא תהיה לנו פיג'מה אצלך.

כאילו יודעת שהפיג'מה אינה עוברת בתים. להבדיל מבגדים. מעניין.

2 תגובות to “מה מעסיק את ילדי הקשת? / יוסי ברג”

  1. טופז אופיר גלילי 28/01/2011 בשעה 2:22 #

    הי יוסי
    אני כל כך שמחה לראות אותך (ראיתי בפייסבוק של חגית) לא מזמן עברתי ליד הבית של ההורים וחשבתי לעצמי מה איתך….
    הכתיבה מקסימה והכל ממש נכון, זורם ונעים :-)

    טופז

  2. razi 09/01/2011 בשעה 17:44 #

    נהננו מאוד,צחקנו,היה כיף שהתקשרת בדיוק באמצע הקריאה תענוג לשמוע
    את כוחמתהּ ועד כמה נעמה מתוקה מקסימה ובוגרת
    אוהבים אותך מאוד מעריצים אותך על העשייה המבורכת
    נשיקות מיקי razi utct

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

Gravatar
הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,104 שכבר עוקבים אחריו

לבנות אתר אינטרנט עם WordPress.com
%d בלוגרים אהבו את זה: