הצרכים של משפחות הקשת – יוסי ברג

13 דצמבר

רקע- הפגיעה בילדים

1.       ילדים ממשפחות הקשת מעידים על חוויות שונות: בצד ילדים שגדלים ללא כל תחושת הומופוביה או הסתייגות חברתית, כשבחלק מהמקרים הדבר על רקע סביבה פתוחה והורים מודעים ופעילים,  ישנם ילדים המעידים על הקנטות, עלבונות המגיעים אף לבידוד חברתי, של ילד שאף ילד בבית הספר אינו מדבר איתו; יש אף העושים כל יכולתם כדי שהילדים בביתה ספר לא יהיו מודעים לנטיה המינית של הוריהם ובמימושה, היינו בונים לעצמם ארון, על המצוקה הנפשית שהדבר מוביל לה והנזקים שהיא גורמת (וזאת – לא תאמינו- בתל אביב עצמה), זאת . להיות ילד במשפחת קשת משמעו לצאת מהארון פעם אחר פעם, על המשמעות של התקווה שיקבלו אותו גם הפעם.

2.       חוסן נפשי של ילדים ממשפחות הקשת מחייב כי יגדלו ללא סוד, ללא ארון, ללא בידוד חברתי, ולשם כך התמודדות בריאה ככל האפשר של הגורמים השונים המעורבים בגידולם, ובכלל זה הילדים בבית הספר, המורים והצוות החינוכי, הצוות המטפל, ההורים.  התמודדות זו מצריכה אוריה מאפשרת, ידע, כלים ועשיה, אך בראש ובראשונה מצריכה מודעות, שהיא שמאפשרת הצמחה של כל השאר. נראה שאין צורך לפרט את המשמעות של חוסן נפשי לילד, אם כי לא מזיק להזכיר זאת.

3.       קיים חשש כי חלק מסויים ממשפחות הקשת כלל אינו מביא לידיעת המערכת החינוכית את עובדת היותם בני משפחות הקשת, לאור חשש מהומופוביה במערכת, חשש שיתכן כי מעיד על אי יצירת אוירה מאפשרת מצד המערכת, יתכן על רקע חוסר פתיחות, מודעות או מידע, או כולם יחדיו.

4.       מהעבודה מול אנשי חינוך, פסיכולוגיה ומינהל החינוך העירוני לגבי משפחות הקשת בפרט ונטיה מינית ככלל, עלה כי החלוקה של אנחנו ואתם צריכה לחלוף מן העולם- ברוב מוחלט של המקרים אנשי המקצוע מעוניינים לשמוע, ללמוד ולעשות, כך שחלק גדול מהאנרגיה כבר יכול להיות מופנה לדרך- להכרות, לעשיה, ולא לשכנוע.

צורך במודעות הורים

5.       הצורך הראשון הינו צורך במודעות הורים לחשיבות חשיפת הילד לנסיבות הולדתו: חיוני שהילד יקבל חשיפה בריאה לסיפור הולדתו- ללא חורים שחורים, מבוכה או התחמקות מפרטים מהותיים. ילד שקלט הורהו/הוריו גאווה/לשמות על הולדתו, יוכל להפנימם, לשדרם, ובמקרה שיתקל בהסתייגות של החברה- להתמודד איתה באופן נכון.

6.       בגיל 3-4 עשוי להיות להורים במשפחות הקשת בכלל, ובמשפחות גאות בפרט, מעצור מלשתף את הילד בהיסטוריה של ההורה (בדומה לתסמונת ניצולי שואה, ולעניין זה מומלץ לקרא "הלגיטימציה של  הוריות גאה/ דויד בנאי"), באופ המונע מהילד את האפשרות להשתרש בהיסטוריה של ההורה, ומפריע בניה בריאה של זהות הילד, קבלת עומק.

7.       חשיבות רבה גם ליצור מודעות להורים לגבי שיתוף  מהערכת במצב המשפחתי- פגישה עם הגננת/מורה לפני תחילת השנה, מתן תחושה לאיש מערכת החינוך שסומכים עליו. לא להיבהל משאלות של המורה, גם אם יש בהן רכיב  סקרני. חשוב גם לפנות שוב לפני יום המשפחה ולודא הכנה של הגן/כיתה לפעילות של פתיחות למשפחות הקשת.

8.       בשלב זה, למערכת הממלכתית קיים תפקיד חשוב ביצירת מודעות ומתן כלים לפעולה.  הן בגילאי הגיל הרך, הן בכיתה ד'- הנושא עולה, הן בכניסה לחטיבה כיתה ז'- מעבר- הכרות עם תלמידים וסגל הוראה חדשים, ומשם כל גיל ההתבגרות.

9.       ליצור מודעות אצל ההורה לכך שלא חייבים לחכות עם תגובה- אלא ניתן וחשוב ליזום התייחסות. (הדוגמא של ילד של אם יחידנית, שנמנעה מלדבר איתו על נושא, כי אמרו לה לחכות שישאל, וכשהיה בן חמש גילתה שכל הגן כבר יודע שיש לו אמא בלבד).

10.   דרכים לדוגמא-

לצייר עם הילד בתים- איך נראה הבית שלנו, מי גר בו, וכו'.

לספר את סיפור המשפחה לילד. אפשר גם לכתוב. לצייר. לייצר ספר. הילד יוכל לקחת לגן, תהיה לו יחודיות, גאווה.

יצירת אוירת פתיחות

11.   יצירת אוירת פתיחות ע"י הצוות החינוכי, חשובה במספר מישורים- מול ההורים, מול כלל הילדים, ומול ילדי משפחות הקשת:

12.   מול ההורים- אוירה שתאפשר להורים לעדכן בדבר המצב. אוירה זו ניתן ליצור ע"י אמירה, בשיחת הפתיחה של הגן, "הגן פתוח לסוגי משפחות שונות. כך, למשל, אנו מבצעים פעילויות של…"

13.   מול הילדים בגן- ע"י הטמעת משפחות הקשת במגוון פעילויות בגן, במהלך הפעילות השוטפת, ולמשל במשחק בובות המאפשר משפחות שונות, של אבא ואבא, אמא ואמא, ואמא יחידנית, ופעילויות נוספות, וראו נא נספח פעילויות. [חלק זה הוא מהותי ביותר, ומצריך פיתוח- על סמך פעילות של אנשי הצוות החינוכי בשטח].

14.   מול הילדים בבית הספר- שימוש בפעילויות נגזרות מתוך המוצעות במערך הפעילויות של זהות ונטיה מינית שבחוברת חוש"ן ושפ"י, הנמצאת גם בלינק:

http://www.hoshen.org/data/edu/Hoshen_Shefi.pdf

15.   מהותית – היה ראוי אילו בכל כיתות הגן ובתי הספר היו פעילויות אלה מבוצעות. אם יש מניעה מלעשות כן חיוני כי יתבצעו לפחות בכל הכיתות שבשכבה של ילד ממשפחת הקשת, כדי לקדם פתיחות ולמנוע ככל האפשר הקנטות ובידוד חברתי.

צורך במודעות והכשרה ליועצות, מורים ומנהלים

16.   כאמור- חלק ניכר מהמורים אינם מודעים לצרכים. חלק ניכר מהם פתוחים- אם יקבלו מידע ומודעות, ובעיקר- הזדמנות לגעת, להכיר צרכים ואמצעים, דבר שאינו קורה כמעט בכלל.

17.    ההיכרות הינה בשני מישורים- למידה, של התחום, הצרכים, האמצעים, והכרות אישית עם משפחות הקשת, ע"י סיפור אישי בהכשרה/השתלמות יועצות/מורות, וכן אפשרות להיכרות אישית- ביקור במשפחה גאה.

"אבא שלך הומו"

18.   התמודדות- ללמוד להקשיב- לא להכין תשובה מראש, אלא להתאפק. איך נותנים אמפטיה. איך עושים שיקוף. סימולציות. תגובה בזמן אמת. חינוך בנפרד. הכי חשוב לא להיבהל

About these ads

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

הצטרפו אל 1,029 שכבר עוקבים אחריו

מופעל על ידי WordPress.com
%d בלוגרים אהבו את זה: